<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' תפילה</h1>
<h2>דף י.</h2>
ולא יעמוד כנגד בית הכסא ויקרא ויתפלל, ואע"פ שאין בו צואה, ודוקא ישן אבל חדש לא, וחדש נמי דשרי כנגדו, אבל למיקם בגויה וצלויא [אי]בעיא ולא איפשטא ואסור. אבל במרחץ חדש שרי לצלויי בגויה שעדיין לא רחץ [בו] אדם, אבל מרחץ ישן אסור. ותניא הנכנס לבית המרחץ, מקום שבני אדם עומדים לבושים יש שם קרית שמע ותפלה ואין צריך לומר שאלת שלום, ומניח תפילין ואין צריך לומר שאינו חולץ, מקום שבני אדם עומדים מקצתן ערומים ומקצתן לבושים יש שם שאלת שלום ואין שם קרית שמע ותפלה ואינו חולץ ואינו מניח לכתחלה, ומקום שכולם עומדים ערומים אין שם שאלת שלום ואין צריך לומר קרית שמע ותפלה וחולץ תפילין ואין צריך לומר שאינו מניח. ואסור לאדם שיתן שלום לחבירו בבית המרחץ שנאמר ויקרא לו ה' שלום. ושרי ליה לאינש למימר הימנותא בבית הכסא.
<h2>דף קיט:</h2>
ואמר ריש לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן שנאמר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים אל תקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן. ואע"פ שהתפללו כל הצבור, כשחוזר שליח צבור וסודר את התפלה עונין אחריו אמן על כל ברכה וברכה. ואמר ר' יהושע בן לוי כל העונה אמן יהא שמיה הגדול מברך בכל כחו קורעים לו גזר דינו שנאמר בפרוע פרעות בישראל, ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אפילו יש בו שמץ ע"ז מוחלין לו, כת' הכא בפרוע פרעות, וכת' התם כי פרעה אהרן. ועם הכל עונין אמן [ברכות נ"ג ע"ב] חוץ מאחר תינוקות של בית רבן, הואיל ולהתלמד עשויין, ובעידן מפטריהו ענינן, כלומר שפוטרין עצמן התינוקות בברכתן. ואמור באגדתא אמונים נצר ה' אלו הן שעונין אמן באמונה אומר השליח [צבור] ברוך מחיה המתים ועונין אמן ועדיין לא ראו תחיית המתים, ומאמינים שהקב"ה מחיה מתים, ואומר השליח [צבור] ברוך גאל ישראל ועונין אמן ועדיין לא נגאלנו, בונה ירושלים, ועדיין היא בחורבנה, ועונין אמן, הרי נצר אמונים ה'.
